המידע על גורם הסיכון

המידע על גורם הסיכון הינו חיוני למפעיל, בכדי להחליט באיזו דרך עליו לנקוט כדי להתמודד עם האיום.

התכן צריך לשאוף לכך שבמידת האפשרות, המכונה תזהה את גורם הסיכון אוטומטית, ותיידע את המפעיל לגבי המשמעויות.

התאמת ערוץ החישה לגורם ההתרעה

התפיסה הפרופריוספטיבית מוכרת כיעילה ביותר (Schuman, 1994), ולכן שיטת ההתרעה היעילה ביותר היא על ידי הפעלת כח על איבר הגוף שנדרש להגיב. דוגמא ליעילות התפיסה הפרופריוספטיבית היא ההגה כח שמשמש לניהוג מטוסים או טילים מונחים. דוגמאות לישום שיטה זו לנהיגה בכלי רכב הן:

א.      התרעת מרחק עצירה על ידי הגדלת התנגדות דוושת התאוצה

ב.       התרעת סטיה ימינה מנתיב הנסיעה על ידי הפעלת כח על ההגה לכיוון שמאל

ג.        התרעת סטיה שמאלה מנתיב הנסיעה על ידי הפעלת כח על ההגה לכיוון ימין.

בעדיפות שניה, ניתן לבסס את ההתרעה על ערוץ השמע. זאת, במצב בו לא ניתן להפעיל כח על האיבר הנדרש לתגובה, או כאשר המחיר של פתרון כזה הוא גבוה מדי.

עקרון הקצאת התבניות הקוליות

עקרון הקצאת התבניות הקוליות אומר שלכל מצב סיכון יש להגדיר תבנית קולית שמאפיינת את התגובה המומלצת. לצורך היישום של עקרון זה נדרש תיאום בין כל הייצרנים של מערכות התרעה, ולכן יש צורך בתקינה של התבניות הקוליות, באופן דומה לזו שיושמה בתקן IEC 60601-1-8.

אופן תצוגת המידע לגבי גורם הסיכון

• כאשר הסיכון משוייך לאחד מרכיבי המערכת, רצוי לסמן את המרכיב על גבי תרשים של המערכת.
• כאשר הסיכון משוייך לאלמנט חיצוני, רצוי לסמן את האלמנט על גבי מפה של הקונטקסט בו פועלת המערכת.
• כאשר הסיכון משוייך לתנאי חריג במערכת, רצוי לסמן בתרשים המערכת את המקום בו התגלתה החריגה.