תיאורטית ניתן לנהל את הסיכונים בגין אירוע חריג על ידי אומדן של ההסתברות ושל הנזק בגין האירוע. אומדנים כאלו אפשר לקבל עבור אירועים שהתרחשו בעבר ושחזרו על עצמם מספר פעמים.

הבעיה שהאירוע העוקב את האירוע החריג הוא לעתים קרובות בלתי צפוי, ולכן אומדנים כאלו אינם קיימים עבורו (Taleb, 2007). במצבים אלו, אין לנו ברירה אחרת, אלא להסתמך על מודלים המתארים כשל מערכתי.

גישה זו הודגמה על ידי ויילר והראל (2011).