טעויות בציות לפרוטוקולים

בתפעול ראשוני, המפעיל נדרש להכיר ולהתמצא במצב שהוא בלתי מוכר לו. הנחת העבודה היא שהמפעיל זכה להתנסות מעט מאוד, אם בכלל, בזיהוי והכרת המהלכים הדרושים לצורך התפעול. היכולת שלו מוגבלת על ידי תכונת הזכרון קצר הטווח. פירוש הדבר הוא שהמפעיל נדרש "למצוא מחט בערימה של שחת". הטעות האופיינית היא במצבים בהם אין מספיק מידע לבצע את המשימה. המפעיל נאלץ לנחש את דרך הפעולה, ולעתים הוא טועה בניחוש.

עקרון ההנחיה

בניגוד לתכן אינטראקציה נפוץ, שמניח שהמפעיל עבר הכשרה ושהוא מתמצא בתהליכי התפעול הבסיסיים, בתכן למניעת טעויות של מתחילים מניחים שתהליך ההכשרה, אם הוא התקיים, אינו מושלם, ואינו מבטיח שהפעיל יזכור את כל הפרטים, בכל מצב.

הנחיה - הנחיית מחשב. ממשק ההפעלה צריך להנחות את המפעיל בגישה לפונקציה. בתפעול במצבים הללו צריך להיות פשוט ביותר, מונחה מחשב. בדילמה של מהירות ביצוע לעומת הנחיית מחשב, יש להעדיף את הנחיית המחשב.

הנחיה - מידע בסיסי למפעיל. יש לספק למפעיל מידע בסיסי לגבי מה אפשר ומה אי אפשר לעשות עם המכונה, ובאילו תנאים.

הנחיה - מידע מפורט למפעיל. לכל פרמטר שהמפעיל נדרש להגדיר יש לצרף הסבר לגבי המשמעות למשתמש ולמפעיל (לא למפתח) במונחים של עולם התוכן שלהם. לכל פרמטר כזה יש לקבוע ערך מועדף, ולצרף הסבר מתי רצוי להסתמך עליו, באילו תנאים עדיף לחרוג ממנו, וכיצד.

עקרון הגישה הישירה למידע

הנחיה - קלות הגישה למידע. בשלבים הראשונים של ההתמחות, יש לאפשר למפעיל גישה נוחה ומהירה אל המידע הדרוש לצורך התפעול, כולל הנחיות והסברים לגבי דרכי הפעולה האפשריות, והמשמעות שלהן.

עקרון המעבר הישיר מהנחיה לביצוע

הנחיה - מימוש מהיר של החלטות מפעיל. התכן צריך לאפשר למפעיל מעבר מהיר מהמצב של החלטה למצב של העברת פקודה למכונה. לאחר שהמפעיל הבין מה הוא נדרש לעשות, הביצוע צריך להיעשות מיידית, על ידי פקודה ממסך ההסברים.

התמודדות המפעיל עם שינויי תכן

הנחיה - הבלטת שינויי תכן. במקרה של שינוי תכן, המפעיל המנוסה המתורגל באופן פעולה מסויים נדרש לשנות את דרך הפעולה שלו. יש להוסיף חיווי בולט לגבי השינויים, באופן שיבטיח שהמפעיל מודע להם, ומסתגל אליהם.

המלצה

ניתן להגדיר בתכן מדדים להסתגלות, ולהביא להנחתה של הפחתת החיוויים לגבי השינויים.