בחינת התועלת של פתרון חסינות
התוספת של אמצעי חסינות עשויה לשפר את החסינות, אבל היא עלולה גם להביא
לכשלים חדשים, חמורים אף יותר מהכשלים המקוריים.
סיכונים כתוצאה מפתרון החסינות
כל פתרון בתחום אבטחת חסינות עלול להיות כרוך בסיכונים חדשים, כגון:
- כשלים חדשים: ברכיבי חסינות, בתפקוד חלקי, באגים
- הכבדה על תהליכי התפעול
- אמון יתר בבטיחות המערכת
שיקולים נוספים
מעבר לשיקולים ההנדסיים, יש לקחת בחשבון שיקולים
פסיכולוגיים, חברתיים, פוליטיים.
אמינות רכיבי החסינות
כשלים חדשים: ברכיבי חסינות, בתפקוד חלקי, באגים
האפקט של הוספת אילוצים
כאשר המפעיל נדרש לפתור בעיות אותן המכונה אינה מצליחה לפתור אוטומטית,
ייתכן מצב בו המפעיל יתקשה להתמודד עם האילוצים שנוספו למערכת. אם המפעיל
מכיר את המערכת היטב, מכיר את המצב החריג ויש לו ידע ונסיון כיצד להתמודד
עמו, יתכן שהאילוץ יפריע לו בתהליך פתרון הבעיה.
דוגמא - מניעת אש ידידותית
האילוץ הנדרש למניעת אש ידידותית הוא איסור ירי על כוחות המזוהים
כידידותיים. בפועל, יתכן מצב סיכון כזה בו הפתרון הטוב ביותר הוא הזמנת אש
על כוחות ידידותיים. דוגמאות לכך מוכרות לנו ממלחמת יום כיפור.
הכבדה על תהליכי התפעול
המפעיל עלול לחשוב שהמערכת מפריעה לו. למשל:
- אם האילוצים מונעים ממנו את השליטה
- אם ההתרעות מפריעות לו להתרכז במשימה.
דוגמא: התרעות
- התרעות שווא
- התרעות טורדניות
הנחיות
את תפיסת החסינות יש לבחון בבדיקות עם מפעילים.
אמון יתר בבטיחות המערכת
תוצאת לוואי של פתרונות באבטחת חסינות היא התלות באמצעי החסינות.
הסיכון של תדמית חסינות
המפעילים נעשים שאננים, ואינם עירניים למצבים חריגים.
דוגמא: התרעות בנהיגה
- מקרה של כשל ברכיב חסינות
- מקרה של תפקוד חלקי
הנחיות
את התפעול במצבים חריגים יש לבחון בבדיקות מיוחדות בשילוב המפעילים,
הכוללות תקלות יזומות.