המיתוס של ממשקים אדפטיביים

אחת השיטות המקובלות למימוש עקרון הרצף היא על ידי שינוי אופן התנהגות הממשק בהתאם לרמת המיומנות שלו. בעקבות החידושים הטכנולוגיים, התפתחו גם שיטות לשיפור הבטיחות בדרך של אוטומציה. אחד השיטות שנחקרו היא השימוש במכונות אדפטיביות, שלומדות את דרך התנהגות המשתמש, ומתאימות עצמן אוטומטית אליו, על פי מאפייני השימוש.  שיטה זו יושמה במספר תוכנות, כגון, במערכת התפריטים של גירסת אופיס 2003.

המחקר בנושא המכונה האדפטיבית לא הניב תוצאות מעודדות, ולא בכדי. הבעיה שהציבו ממשקים כאלו היא שלמשתמש אין אפשרות ללמוד את דרך התפעול האופטימאלית עבורו: ברגע שהוא למד לבצע פעולה מסויימת, המכונה מגיבה על ידי שינוי של ממשק ההפעלה, ומחייבת את המשתמש ללמוד ולהפנים את השינוי. המשמעות של התאמה אוטומטית למאפייני המפעיל היא שהמפעיל יידרש להיות עירני כל הזמן, כדי להבחין ולהבין את השינויים בהתנהגות המכונה במהלך התפעול.

שינויים באופן התצוגה והבקרה

שינויים באופן תצוגת המידע והפקדים ושינויים באופן התנהגות המכונה בתגובה לפקודה עלולים לגרום לטעויות בהבנת מצב המכונה, ולטעויות בביצוע פקודות:

• כאשר המפעיל פועל על פי הרגלים, אבל התנאים משתנים
• כאשר התנהגות המכונה משתנה, בין אם אוטומטית ובין על ידי מפעילים אחרים.

אופן הכשל - המפעיל מתקשה להסתגל לממשק האדפטיבי. בהתאמה אוטומטית, תהליך הלמידה הוא אינסופי: בכל שינוי, המפעיל נדרש ללמוד מחדש את התנהגות המכונה.

עקרון קביעות הממשק

הנחיה - קביעות הממשק: בממשק לתפעול שוטף, אופן הגישה לפונקציות צריך להיות דומה לזה של הממשק לשלב התפעול הראשוני.

עקרון הרצף

הנחיה - עקרון הרצף: ממשק ההפעלה צריך לאפשר מעבר קל וחלק משלב ההיכרות (התפעול הראשוני) לשלב המומחיות.

שליטת המפעיל בתצורת הממשק

התנאי העיקרי הוא שהתאמת הממשק נעשית בשליטת המפעיל.

הנחיה - שליטת המפעיל בתצורת הממשק: אין לבצע שינויים בתצורת הממשק שלא בידיעת המפעיל, וללא אישורו.

שיקולים בהענקת אופציה לשינויי תצורת ממשקים

השיקול העיקרי בהענקת האופציה למפעילים להתאמת הממשק לצרכיהם הוא קריטריון התועלת:

• אם קריטריון התועלת הוא תפוקת המפעילים, אז בתנאים מסויימים יש מקום לאפשר למפעיל להתאים את תצורת הממשק לצרכים המיוחדים שלו.
• במצבים שקריטריון התועלת הוא בטיחות מירבית, יש להמנע לשינויים בממשק.

הנחיה - אילוצי התהליכים והחריגים: למעט בנושאים יחודיים, כאשר אין ברירה אחרת, אין לאפשר למפעיל לבצע שינויים בממשק. כאשר הקריטריון הראשי הוא מניעת טעויות, כגון, במערכות בטיחות, אין לאפשר למפעילים לבצע שינויים באופן בו המידע והפקדים מוצגים, או באופן התנהגות המכונה בתגובה לפקודה.

המשמעות של עקרון הרצף

דרישות השימושיות בתפעול הראשוני אינן תואמות, ולעתים אף נוגדות, את הדרישות לגבי שלב המומחיות. בשלב התפעול הראשוני, המפעיל נדרש ללמוד להכיר את ממשק ההפעלה, ולכן הוא זקוק בעיקר למידע. בשלב המומחיות, לעומת זאת, המפעיל נדרש לפעול מהר ומדויק, ולהן הוא זקוק בעיקר לאמצעים למעבר ישיר מכוונה לביצוע.

דף זה מציג שיקולים בתכן ממשקי הפעלה שמתייחסים אל שלב ההתמחות: המעבר משלב ההיכרות עם המערכת ואופן תפעולה אל שלב המומחיות.

הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים העיקריים בין הדרישות לחסינות בין שלב ההיכרות עם המערכת לבין שלב המומחיות:

יישום עקרון הרצף בשילוב עם עקרון קביעות הממשק

הנחיה - צמצום הממשק לפי תרחישים: את תהליכי ההפעלה יש לארגן לפי תרחישים, ולכלול במסכים אך ורק את המידע הרלבנטי לתרחיש. ארגון כזה מאפשר למומחה גישה ישירה לכל פקד שנדרש בתהליך, ואינו מכביד מדי על שלב התפעול הראשוני.

הנחיה - הסברים למפעיל: את ההסברים וההנחיות יש לספק על פי דרישה של המפעיל, כאשר הגישה אליהם היא מהמקום על המסך אליו ההסברים מתייחסים (דוגמת מימוש - תפריטים תלויי מצב)

הנחיה - עקביות בתפעול:

• יש להמנע משינויים אוטומטים במאפייני הממשקים, מכיוון שהתאמה אוטומטית אינה מאפשרת רכישת מיומנות בתפעול הממשק המיועד לאפשר גישה מהירה לפונקציה
• במיוחד, יש להמנע משינויים אוטומטים, להם המפעיל אינו מודע.

הנחיה - בקרת השינויים בתצוגה: יש להמנע משינויים אוטומטים במאפייני התצוגה, מכיוון שהתאמה אוטומטית אינה מאפשרת רכישת מיומנות בתפעול הממשק המיועד להתמצאות מהירה. במיוחד, יש להמנע משינויים אוטומטים, להם המפעיל אינו מודע.