אימון בעזרת סימולטורים

בעזרת סימולטורים המפעיל יכול להתנסות בתפעול מצבים חריגים, בהם אינו נתקל במהלך תפעול שגרתי.

הנחיה - אימון בעזרת סימולטורים. יש לאפשר למפעיל להתנסות במצבים החריגים. תכנית הכשרת המפעילים צריכה לכלול פיתוח של:

1. סימולטור המדמה תפעול במצבים חריגים
2. תכניות מוכנות מראש ליצירת מצבים חריגים
3. יצירה אוטומטית של מצבים חריגים אקראיים.

מגבלות

אחת הבעיות השכיחות במערכות תרגול היא שהמפעילים עסוקים מדי בפעילות היומיומית, ואינם מוצאים את הזמן הדרוש לאימון.

דוגמאות

באירועים הבאים, המפעיל הואשם בכך שהוא לא היה מתורגל בתפעול המערכת במצבי חירום:

• אירוע כשל מספר 3. התרסקות איירבאס 380 בטיסה  AF 447

• אירוע כשל מספר 9. התרסקות מטוס איירבאס 320 בטיסת AF 296 - 1988

• אירוע כשל מספר 55: התרסקות מטוס A300 בטיסת CAL 140 ב-1994 בנגויה, יפן

• אירוע כשל מספר 65: התרסקות בואינג 777 בנחיתה בסן פרנסיסקו

• NYC Blackout

סימולטור משולבים במערכת המבצעית

בטכנולוגיות מודרניות, ניתן לשלב את הסימולטור כחלק אינטגראלי של המערכת המבצעית. שיטה זו ישימה ויעילה במערכות בהן תפקיד המפעיל בשגרה הוא פיקוח, כגון בתחבורה, והיתרון שלה הוא שהיא מקצרת את זמן ההכשרה.

כלכלית, לשיטה זו יתרון על פני הסימולטורים היעודיים, מכיוון שהיא מנצלת את הזמן הפנוי של המפעילים.

הנחיה - שילוב סימולטור התקלות במערכת המבצעית. יש לאפשר למפעילים להתאמן בתהליכי איתור תקלות בזמנם הפנוי תוך כדי הפעלת המערכת.

סיכונים

אופן כשל אפשרי ביישום פתרון זה הוא טעות מצב, כאשר המפעיל נדרש לפתור בעייה אקוטית, אבל הוא פועל במוד סימולציה.

הנחיה - מניעת צימוד בין פונקציות התפעול השגרתי לבין פונקציות התרגול לתפעול במצבים חריגים. יש לוודא שהתפעול במשותף אינו מייצר תקלות חדשות, ולאמת זאת בבדיקות הקבלה.