כל אמצעי לשיפור החסינות, כולל עזרים, אלגוריתמים, תהליכים וכיו"ב, נושא בחובו סיכון חדש, שלא היה קיים במערכת המקורית. דוגמא מפורטת של סיכונים בגין תוספת של עזר חסינות מוצגת להלן, בנושא של התרעות בנהיגה.

אבטחת החסינות מתאפשרת על ידי יישום מודל לניהול סיכונים: על ידי הערכת העלות והסיכונים של החלופות השונות של תכן למניעת כשל מערכת.

תהליך האופטימיזציה מיועד לבחון את הסיכונים בפתרונות השונים, ולבחור את הפתרונות שעשויים להפחית את הסיכונים.

תיאורטית, תהליך הגדרת הדרישות זהו תהליך איטרטיבי, של ניהול סיכונים וירטואלים.

כל איטרציה בתהליך כוללת אל השלבים הבאים:

• זיהוי סיכוני תפעול בתכן המערכת, בדרך של ניתוח של אופני כשל
• בחינת חלופות למכלולים או לתהליכים בתפעול המערכת, המושגים על ידי תכן משופר, הכולל תוספת של עזרי בטיחות
• זיהוי סיכוני תפעול בתכן של החלופות
• הערכה והשוואת הסיכונים של החלופות לעומת אלו של התכן המקורי
• השוואת עלות הפיתוח, הייצור והתחזוקה של החלופות 
• שיפור תכן המערכת, על ידי בחירה בתכן שהוא אופטימלי בהיבטי עלות והקטנת סיכונים.