פרוטוקולים וירטואלים

בהגדרה, טעויות תפעול הן הודעות שעוברות באינטראקציה בין המכלולים שלא בהתאם לפרוטוקול. טעויות תפעול מאפיינות מערכות בהן הפרוטוקולים אינם מוגדרים במפורש במסמכי הדרישות.

גילוי טעויות תפעול

הנחיה - תהליך גילוי טעות תפעול. גילוי הטעות נעשה על ידי בחינת התאמת פקודת המפעיל לפרוטוקול האינטראקציה עם המכונה.  בתהליך הבחינה:

• בודקים את מצב המערכת
• מזהים את הנקודה בפרוטוקול המתאימה למצב המערכת
• בודקים האם פקודת המפעיל תואמת רשימת הפקודות האפשריות המשוייכות לנקודה בפרוטוקול.

טעות תפעול מאובחנת במצבים בהם פקודת המפעיל אינה תואמת את רשימת הפקודות האפשריות שבנקודה שבפרוטוקול.

תהליך תיקון טעויות תפעול

ניתן לתקן טעויות עוד לפני שבוצעו בפועל, על ידי מנגנון לאיתור טעויות (יחידות ביקורת התפעול), המבוסס על מודל האילוצים  STAMP, התרעה ואימות ביצוע.

תהליך תיקון טעויות תפעול כולל שני שלבים:

• זיהוי החריגה מהפרוטוקול
• תגובה למשוב מיחידת ביקורת התפעול

תגובה לטעות תפעול

הנחיה - דחיית פקודה שגויה. התגובה לטעות תפעול צריכה להיות דחיה של הפקודה השגויה.

הנחיה - משוב לגבי הטעות. המפעילים צריכים להיות מודעים לטעות, ולכן המכונה צריכה לספק משוב למפעילים.

חריגה מכוונת מהפרוטוקול

התכן צריך לתמוך במצבים בהם המפעיל נדרש לפעולה חריגה, שמחייבת חריגה מהפרוטוקול.

הנחיה - חריגות חוקיות מהפרוטוקול. אין לאפשר חריגות מהפרוטוקול, למעט מספר מצומצם של סטיות ואופציות. 

הנחיה - בדיקת החריגות מהפרוטוקול. המערכת צריכה להיבדק בכל הואריאציות בהן התכן תומך, עם דגש על החריגות החוקיות.

הנחיה - אופציה להתעקשות המפעיל. במצבים מסויימים, יש לאפשר למפעילים לחזור על הפקודה, למרות המשוב השלילי.