סעיף זה מציג שיקולים ועקרונות המיועדים להבטיח
שהמפעיל יבחין בנוכחותו של האיום.
עקרון האזעקה
אם קול ההתרעה לגבי מצב סיכון אקוטי דומה
לקולות שמשמשים במצבים אחרים (למשל, בתפעול ציוד עזר), קיים חשש לכך
שהמפעיל
ייטעה ולא יבחין במצב הסיכון.
הנחיה - אבטחת
תשומת לב המפעיל למצב הסיכון. ההתרעה צריכה להיות כזו שתמשוך קשב של
המשתמש ברמה התואמת את הסיכון.
הנחיה - תואמות
ההתרעה לרמת הסיכון והדחיפות. תכן ההתרעות צריך להיות כך שתשומת לב
המפעיל תהיה תואמת את רמת הסיכון ואת רמת הדחיפות בטיפול.
הנחיה - אבטחת
קשב המפעיל. התרעות שהן מסוכנות ודחופות צריכות לעורר חרדה אצל
המפעיל. דוגמאות של התרעות מעוררות חרדה יש למכביר,
בטבע.
הנחיה - התאמת
ההתרעה הקולית לרמת הסיכון. ההתרעה הקולית צריכה להיות
חדה, עוצמתית, טונאלית וצורמת יותר ככל שרמת הסיכון גבוהה יותר (Harel, 2006).
הנחיה - התאמת ההתרעה הקולית לרמת הדחיפות. תדר הופעת הפולסים
בהתרעה צריך להיות גבוה יותר ככל שרמת הדחיפות גבוהה יותר.
דוגמא של תקן שגוי בהקשר זה היא התקן
IEC 60601-1-8 ,
שמציע שימוש במלודיות (להשמעת המלודיות) שאינן תואמות את עקרון האזעקה (Sanderson, 2006).
דילמת ההלם
אם ההתרעה מזעיקה, האזעקה עלולה לגרום להלם, ולאובדן עשתונות.
(
Patterson, 1982 ).
יתר על כן, אם הציבור נחשף לאזעקה, התגובה עלולה להיות גם פאניקה, ולעתים
היסטריה. למשל, ביחידת טיפול נמרץ, אזעקה עלולה לעורר חרדה אצל קרובי משפחה
של המטופל לתגובה היסטרית, ברמה שעלולה להפריע להמשך הטיפול הרפואי
( Meredith & Edworthy, 1995).
אפקט ההלם דווח גם על ידי מנכ"ל ITS ישראל
בעניין התנסות בנהיגה עם מערכת התרעות נסיונית.
דילמת ההלם מתייחסת אל נקודת האיזון בין אזעקה לבין פאניקה. בהגדרת מאפייני ההתרעה.
אפיון אפקט ההלם
אפקט ההלם אופייני למצבים בהם השומע אינו
מבין את משמעות האזעקה ולכן אינו יודע כיצד להגיב לה. אובדן העשתונות הוא
תולדה של צורך להגיב, מבלי לדעת כיצד.
הנחיה - מידע
נילווה לאזעקה. ניתן לצרף להתרעה מידע משלים, שמאפשר למפעיל
לזהות במהירות את מצב הסיכון ולהגיב בהתאם. המידע המשלים יכול להיות בטקסט,
בדיבור, בעזרת נוריות הכוונה, או באופנות חושית אחרת (למשל, בנהיגה).
הנחיה - הכשרה
לתגובה להתרעה. יש להדריך ולאמן את המפעילים להגיב לסיטואציות
של אזעקה.