הבעיה של שינויים זמניים בפרמטרים היא במצבים בהם המפעיל שוכח להחזיר אותם לערכם הקבוע.

דוגמאות

לצורך בדיקות תחזוקה, המפעיל שינה ערכים של מספר משתנים. בתום הבדיקה, המפעיל החזיר את הערכים המקוריים, אבל טעה באחד מהם.

במערכת התרעות, בתגובה להתרעה, המפעיל העלה את ערך סף ההתרעה באופן זמני, עד לפתרון הבעיה. לאחר שהבעיה נפתרה, המפעיל שכח להחזיר את סף ההתרעה התקני, ובהמשך, המערכת לא התריעה על פי הסף התקני.

היישום של עקרון זה יכול להיות, למשל, על ידי החזרה לברירת המחדל הבטוחה בכל הפעלה של המערכת.

אם מאפשרים למפעיל לבחור סף ההתרעות שהוא חורג מהסף שהוגדר בתכן כבטוח, אז הדרך לשנות את הסף צריכה לחייב מאמץ מיוחד. למשל, על ידי הצבה מחדש של הערך התקני של סף ההתרעה בכל איתחול של המכונה.

ניתן למנוע טעויות כאלה על ידי תזכורת לגבי המצב הזמני.

דוגמא של פתרון כזה מוצגת בתקן ANSI/ISA 18.2 להתרעות בתעשיה התהליכית.