הגדרה של תקלת תיאום
שני מכלולים (כגון, המכונה והמפעיל) נחשבים מתואמים אם קיים חוק
(המוגדר במפרטי הדרישות ומיושם בתכן) המגדיר זאת.
מקובל לייחס את מרבית התאונות המדווחות בתעשיה, ברפואה ובתחבורה
לטעות מפעיל. התייחסות זו מבטאת למעשה מצב בו המפעיל אינו מתואם עם המכונה
במצבים חריגים. טעויות תפעול רבות נובעות מחוסר תיאום בין המפעיל לבין המכונה.
דוגמא
התקלות היומיומיות בתפעול השלט רחוק של מערכות טלביזיות ביתיות הן הסלמה של הפרעות
סנכרון, בעקבות המשך תפעול במצב חריג (ניתוח
הכשל).
הגדרה של פעילות מתואמת
תקלות תיאום מוגדרות על ידי חריגות
מהאילוצים, כאשר המצבים של שני מכלולים (כגון, המכונה והמפעיל) אינם
תואמים אילוץ המתייחס לתרחיש הפעיל. תקלות תיאום מאפיינות מערכות בהן
האילוצים אינם מוגדרים במפורש
במסמכי הדרישות.
בעיות בתיאום מפעיל-מכונה
בעיית התיאום קיימת כאשר מוד
התפעול אינו תואם את תרחיש התפעול.
בעיית התיאום מתייחסת להנחות שונות, בלתי מתואמות, של המפעיל ושל המכונה ביחס למצב
המערכת.
אופני כשל - המפעיל אינו
מתואם עם המכונה. כאשר המפעיל אינו מודע למצב
המכונה, או כאשר הוא אינו מיידע את המכונה לגבי כוונותיו.
הנחיה - מודל מערכת
מורחבת. יש להתייחס אל המפעיל כאל רכיב הנדסי שמיוצר על ידי צד
שלישי (מבית היוצר – הקב"ה), ומשולב במערכת כיחידת OEM שהיא קריטית במערכת
(המערכת המורחבת). תכן המערכת צריך להתחשב
בפרמטרים ובמאפיינים של רכיב זה, שהם שונים באופיים מאלו של רכיבים הנדסיים
מקובלים בהנדסת מערכות: זמני תגובה ארוכים, שימוש בבסיס נתונים גדול מאוד,
קישורים אסוציאטיביים בין תרחישים, וכיו"ב.
מטרות התיאום
התיאום נדרש לשתי מטרות:
מניעת תקלות תפעול: במצב של חוסר תיאום בין המפעיל למכונה,
המכונה לא תמיד מפרשת נכונה את פקודת המפעיל, והמפעיל עלול לבצע פעולות
שאינן תואמות את מצב המכונה.
תפעול במצב חריג: נדרש שיתוף מידע ושיתוף פעולה הדוק בין המכונה
לבין המפעיל על מנת לזהות את המצב החריג ואת האילוץ המתאים, אותו צריך
להפעיל על מנת להחזיר את המערכת למצב נורמאלי.