|
מודל החסינות מתאר אירועי כשל כתולדה של
מצבים חריגים.
הבעיה המרכזית בגילוי מצבים חריגים היא במקרים בהם הם
סמויים. סעיף זה עוסק בנושא המידע
הנדרש לצורך גילוי חריגות מחוקי התפעול. במערכת בה החלקים הקריטיים בתפעול הם אוטומטים, המפעיל פנוי לעסוק
בנושאים חשובים אחרים. במצבים אלו, אם המכלול אינו מתוכנן להתריע במצב
תקלה, המפעיל עלול לא להבחין בשינוי המצב.
הנחיה - התרעות על תקלות. יש לספק למפעיל
התרעה על מצבי תקלה במכלולים.
איתור תקלה ברכיב
במקרה של תקלה ברכיב קריטי, המערכת צריכה לזהות את מצב התקלה. אפשר
לעשות זאת בשתי דרכים:
- במישרין, בעזרת תוספת חיישן ייעודי
- בעקיפין, על ידי זיהוי חריגות ממעטפת התפעול
בשגרה.
עזרים לאיתור מצבים חריגים
ניתן להוסיף למערכת חיישנים יעודיים
שיאפשרו גילוי מצביים חריגים. לדוגמא, בעקבות מספר אירועי בטיחות בכורים גרעיניים,
יצרן הכור הוסיף חיישן שסתום
PORV לאיתור תקלות בשסתום.
שימוש משני בחיישני בטיחות
במקרים מסוימים, ניתן לגלות ולאתר תקלות בעזרת
חיישן שמיועד לפתרון בעיות בטיחות. למשל, תרמומטר במיכל יצור, המשמש לעצירת
תהליך כאשר הטמפרטורה גבוהה מדי, יכול לשמש גם כאמצעי לגילוי מצב תקלה, עוד
לפני עצירת התהליך.
עזרים לאיתור מצבים חריגים בעקיפין כוללים:
- שימוש משני בחיישנים למדידת פרמטרים כלליים, (כגון, לחץ וטמפרטורה, בתעשיה
התהליכית)
- חוקים ואלגוריתמים שיאפשרו גילוי חריגות מהתנהגות נורמלית (כגון חריגת בנפח
הוירטואלי, במקרה של דליפה)
- פקדים ועזרים יעודיים לאיתור תקלות מונחה מפעיל.
עדכון המפעיל
במקרה של זיהוי במישרין, המכונה יכולה לעדכן את
המפעיל מיידית. במקרה של זיהוי בעקיפין, המכונה יכולה להנחות את המפעיל
לגבי גורמים אפשריים למצב החריג, וכיצד לאתר את הגורם האחראי למצב
החריג, בתהליך של איתור תקלות.
.
|