התכן לחסינות צריך למנוע חריגות מהפעילות הנורמלית. המודל (הפניה) מתאר שלשה מצבי תפעול: תפעול שגרתי, איתור תקלות ותפעול במצב הפתעה. בהתאם, התכן המתואר בתרשים זה מחלק את המערכת החסינה למספר יחידות, כאשר כל אחת מהן היא מערכת מורחבת:

• היחידה הפונקציונאלית מופעלת בדרך כלל על ידי יחידת התפעול השגרתי. באופן שוטף, היא צריכה למסור ליחידה לאיתור חריגות דיווח לגבי מצבה ולגבי האירועים שגורמים לשינויי המצב.

• יחידת התפעול בשגרה משמשת לבקרת היחידה הפונקציונאלית בתפעול שגרתי.

• יחידת התיאום משמשת לקביעה של התרחיש הפעיל בזמן תפעול.

• היחידה לאיתור חריגות משמש לבדיקה שוטפת של מצב היחידה הפונקציונאלית, בהשוואה למודל של התפעול השגרתי.

• יחידת ההתרעות משמשת ולהפקת אזהרות ואזעקות

• יחידת התפעול בבמצב חריג משמשת לבקרת היחידה הפונקציונאלית במצבים חריגים (כשהמערכת נמצאת תחת איום)

• יחידת התפעול במצב הפתעה משמשת לבקרת היחידה הפונקציונאלית במצבים בלתי צפויים.

• יחידת הפיקוח משמשת להעברת שליטה בין יחידות בקרת התפעול על פי מצב החריגה מהשגרה ומהנורמלי.

החשיבות של ארכיטקטורה זו בכך שהיא ממסדת תהליכים בלתי פורמליים של ניהול חריגים, ומאפשרת לתת את הדעת לגבי המרכיבים של טיפול בהפרעות עוד בשלב התכן.