• רמת הסיכון, בשאיפה לסייע למפעיל להחליט לגבי סדרי עדיפות של כלל הסיכונים
• תזמון הסיכון, על מנת לאפשר למפעיל להחליט האם הוא נדרש להגיב מיידית, אינטואיטיבית, או שהוא יכול לאסוף נתונים נוספים, שישפרו את טיב ההחלטה לגבי התגובה הרצויה
• טיב העדות על הסיכון: החיישן, המדידה החריגה, האילוץ, ההפרה וכיו"ב
• שיערוך של רמת האמינות של ההתרעה, המבוסס על סטטיסטיקה של התרעות שווא מהסוג הנדון
• גורמים אפשריים למצב הסיכון
• הפעולה הנדרשת בכדי לסכל את האיום
• הפעולה הנדרשת להתאוששות, ולהמשך פעילות שגרתית.

תצוגת המידע למפעיל

במידת האפשר רצוי להציג את המידע בתצוגה גראפית שתמחיש את אופי המידע, ותאפשר תפיסת המצב בהרף עין. להלן דוגמאות:

• את רמת הסיכון ניתן לסמן בצבעים: צהוב, כתום, אדום.
• את תזמון הסיכון ניתן לסמן על גבי תרשים של שעון עצר
• את טיב העדות ואת רמת האמינות אפשר לתאר בעזרת עמודה עם ציון 1-10
• את הגורמים האפשריים למצב הסיכון אפשר לתאר בעזרת סימונים בולטים על גבי תרשים של המערכת, שמייצג היטב את המערכת הפיסית
• את הקישור לפעולה הנדרשת לסיכון האיום ולהתאששות ניתן לסמן בסימן מוסכם (כגון חץ המלווה בכיתוב "הבא"), במקום קבוע על גבי המסך.