דף זה מציג שיקולים בתכן ממשקי הפעלה שמתייחסים אל שלב ההתמחות: המעבר משלב ההיכרות עם המערכת ואופן תפעולה אל שלב המומחיות.

הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים העיקריים בין הדרישות לחסינות בין שלב ההיכרות עם המערכת לבין שלב המומחיות:

עקרון הרצף

ממשק ההפעלה צריך לאפשר מעבר קל וחלק משלב ההיכרות (התפעול הראשוני) לשלב המומחיות.

 ממשקים אדפטיביים

אחת השיטות המקובלות למימוש עקרון הרצף היא על ידי שינוי אופן התנהגות הממשק עם ההתמחות. שיטה זו יושמה במספר תוכנות, כגון, במערכת התפריטים של גירסת אופיס 2003. הבעיה הציבו ממשקים כאלו היא שלמשתמש אין אפשרות ללמוד את דרך התפעול האופטימאלית עבורו: ברגע שהוא למד לבצע פעולה מסויימת, המכונה מגיבה על ידי שינוי של ממשק ההפעלה, ומחייבת את המשתמש ללמוד ולהפנים את השינוי.

עקרון קביעות הממשק

בממשק למומחה, אופן הגישה לפונקציות צריך להיות דומה לזה של הממשק לשלב התפעול הראשוני.

יישום עקרון הרצף בשילוב עם עקרון קביעות הממשק

את תהליכי ההפעלה יש לארגן לפי תרחישים, ולכלול במסכים אך ורק את המידע הרלבנטי לתרחיש. ארגון כזה מאפשר למומחה גישה ישירה לכל פקד שנדרש בתהליך, ואינו מכביד מדי על שלב התפעול הראשוני.

את ההסברים וההנחיות יש לספק על פי דרישה של המפעיל, כאשר הגישה אליהם היא מהמקום על המסך אליו ההסברים מתייחסים (דוגמת מימוש - תפריטים תלויי מצב)