תיאור המערכת ואופן השימוש הנורמלי בה
תחנת הכוח היתה באוקראינה, על גבול ביילורוס. התחנה הייתה מורכבת מארבעה כורים שנבנו בין השנים 1970 עד 1983. התאונה קרתה בכור מספר 4 שנבנה רק שלוש שנים לפני כן. באותה תקופה, סיפקה תחנת הכח עשרה אחוזים מצריכת החשמל של אוקראינה.
תאריך: 26 באפריל 1986
תיאור אירוע הכשל
בלילה שבין 25 ל-26 באפריל 1986 התבצע בכור מספר 4 ניסוי שמטרתו לבדוק את האפשרות להמשיך להפעיל את הכור במרווח הזמן (כדקה אחת) בין רגע הניתוק של אספקת חשמל ועד לכניסה לפעולה של הגנרטורים המשתמשים לגיבוי.
כתוצאה מטעות תפעול, הכור ייצר כמות אנרגיה הגדולה פי עשרה מכמות האנרגיה המיוצרת במצב רגיל. כתוצאה מכך הותכו מוטות הדלק הגרעיני ולחץ הקיטור שעלה הוביל לפיצוץ.
התאונה לא דמתה כלל וכלל לפיצוץ פצצה אטומית, ויותר דמתה להתפוצצות של סיר לחץ. הפיצוץ ריסק את כיפת הכור ואת גג המבנה, וכתוצאה מכך נחשפה לאוויר ליבת הכור שהכילה חומרים רדיואקטיבים והתלקחה שריפה שפיזרה את החומרים הרדיואקטיבים.
ניתוח הכשל
ההכנות לניסוי לא היו מקצועיות: הצוות שביצע אותו לא הבין את אופן הפעולה של הכור במהלך הניסוי, ואת המשמעויות בתחום הבטיחות.
ההתחממות של הכור נגרמה כתוצאה מטעויות בתכנון התגובה לחום:
- סטנדרטים של בניית כורים במערב מתבססת על עקרון של ירידה בפעילות הכור עם העלייה בטמפרטורה. עקרון זה נועד על מנת להתמודד עם התכת הליבה במקרה של עליה פתאומית בטמפרטורה. הכור בצ'רנוביל נטה להעלות את פעילות הכור עם העלייה בטמפרטורה ומבחינה זו תוכנן באופן לקוי.
- המוטות לספיגת נויטרונים, המיועדים לשיכוך הריאקציה הגרעינית, היו קצרים מדי, וכתוצאה מכך זמן התגובה לפקודת SCRAM התארך במספר שניות קריטיות.
הנזק הסביבתי נגרם בגלל ליקויי בטיחות, שנבעו מחסכון בעלויות הבניה:
- לא נבנתה שכבת ביטחון בין כיפת הכור לגג המבנה כפי שנהוג בכורים מערביים, דבר שהיה עשוי למנוע את השריפה.
- המאטם, החלק בכור האחראי על מניעה של שחרור חומרים רדיואקטיביים לסביבה במקרה של תאונה, נבנה בצורה לקויה, מה שמסביר את הנזק הסביבתי האדיר ברדיוס של מאות ק"מ.
הנזק
באירוע לא התרחש פיצוץ גרעיני, אך על פי ההערכות, כמות הנשורת הרדיואקטיבית ששוחררה הייתה גדולה פי 300 מפצצת ביקוע גרעיני רגילה (13-16 קילוטון TNT) המתפוצצת על הקרקע. נשורת זו התפזרה עם הרוח לכיוון אזורים אחרים, בעיקר באוקראינה, רוסיה ובלארוס. סך הכול זוהמו באופן חמור אזורים שבהם גרו כ- 200,000 תושבים.
עד היום נשארו אזורים רבים נגועים ברדיואקטיביות ומתגלים מקרים רבים של חולי סרטן. התמותה הישירה מהאסון הייתה נמוכה יחסית לגודלו, 15 הרוגים.
תהליך הפקת הלקחים
הממשל של ברית המועצות ניסה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והאירוע הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשבדיה. ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני עדיין חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד 1 במאי המסורתי.
האסון העלה לסדר היום את המחיר הסביבתי של השימוש באנרגיה גרעינית ואת הפיקוח על כורים כאלו.
מידע נוסף
http://chernobylgallery.com/chernobyl-disaster/cause/
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C
אירועי הכשל
תרחיש\ פעילות |
אילוץ התפעול |
גורם הכשל |
תגובה בפועל |
תגובה ע"פ תכן לחסינות |
ההנחיה במדריך |
|
| 1 | הפעלת הכור במצב ניסוי | יש לבצע סימולציה לפני הרצת ניסוי ברמת סיכון גבוהה. | טעויות בתכן גרמו ליצירת אנרגיה גבוהה מדי | הכור התפוצץ | בסימולציה, יש סיכוי לאתר את טעויות התכן בעוד מועד. |
אופטימיזציה - הערכת
עלות הפתרונות |
| 2 | פיצוץ הכור | יש להגדיר אחריות מנהלים, הגדרה שתבטיח להתקין אמצעי בטיחות למיזעור הנזק | ליקויים בבניית אמצעי הבטיחות | חומרים רדיואקטיבים התפזרו לאטמוספירה | יש להגדיר את אחריות המנהלים בנושא בטיחות |
שכבה 7
- ניהול החסינות: אחריות ההנהלה |
התוצאה
