הגדרה אופרטיבית של מצב חריג
מצבים חריגים מוגדרים כחריגות מהחוקים המגדירים את גבולות התכן. לפיכך,
ניתן לזהות מצבי הפרעה על ידי בדיקה שוטפת של פעילות במסגרת גבולות התכן (הסבר ותרשים).
יישום עקרון הבקרה העצמית
יישום עקרון הבקרה עצמית מבוסס על מימוש המודלים של
הבקרה העצמית. ועל השוואה בין המצבים האפשריים על פי המודל, לבין המצב בפועל,
במהלך התפעול.
במערכות מעשיות רבות, הבקרה החיצונית היא על ידי אחד המפעילים שממונה על
הבטיחות, שמכיר את החוקים, ומוודא שהפעילות מתבצעת על פיהם. דוגמא לחוק כזה היא בבקרת תהליכים סטטיסטית.
הנחיה - יישום עקרון הבקרה העצמית:
המערכת צריכה:
- לכלול מימוש מודל של התנהגות בתפעול בשגרה ותחת הפרעה
- לעקוב אחר שינויי המצב במערכת במהלך התפעול
- להפעיל אלגוריתם לאיתור אירועים של חריגה
מהאילוצים המתאימים למצב התפעול
- לאלץ אותה לתהליך של תיקון המצב.
הנחיה: זיהוי חריגה מהאילוצים.
כדי לאפשר תהליך אוטומטי של תגובה לאיומים, יש לכלול בתכן המכונה אלגוריתמים שיאפשרו לה
לזהות האם מצב התהליך הוא נורמאלי או הפרעה, ולטפל בהפרעה באופן שלא תתפתח
לאיום.
הנחיה - מפרטי
החסינות. מפרטי החסינות צריכים לכלול מפה של האירועים החריגים, האיומים
וההתרעות שהם מייצרים.
הנחיה - מפרטי האירועים החריגים. לגבי כל אירוע חריג,
המפרטים צריכים לכלול הסבר של אופן גילוי האירוע, ואת אופן
ההתמודדות עמו. אופן גילוי האירוע יכול להיות ישירות, על ידי חיישן ייעודי, או
בעקיפין,
על ידי חישוב מדדים שמאפשרים גילוי חריגים. |