במהלך תפעול שגרתי, המערכת נמצאת במצבים שגרתיים, שהם מוכרים למפעיל היטב. התנהגות המערכת במצבים אלו היא צפויה.

אירועי כשל תפעולי מתחילים בהפרעה, שכתוצאה ממנה המערכת נמצאת במצב חריג.

המנעות מהפרעות

ניתן להמנע מהפרעות מסויימות, אבל לא מכולן. להלן סקירה של אפשרויות ההמנעות מההפרעות לסוגיהן השונים.

סיווג ההפרעות

מודל החסינות מפרט את ההפרעות, גורמי הסטיה מהמצבים השגרתיים, ומסווג אותם לשתי קטגוריות:

• טעויות: הפרעות שניתן למנוע, כולל טעויות בהגדרת דרישות, באגים בתוכנה, טעויות מפעיל, תקלות תיאום באינטראקציה.

• כח עליון: הפרעות שלא ניתן למנוע, כולל תקלות חומרה, והפרעות רגעיות: הפרעות בהזנת מתח, הפרעות תקשורת. 

מניעת טעויות

את ההפרעות מסוג זה אפשר לסווג לפי מידת ההפתעה בנוכח אירוע כשל:

• טעויות צפויות, כולל טעויות מפעיל ותקלות תיאום. ניתן למנוע אותן בעזרת ההנחיות במדריך זה.
• טעויות בלתי צפויות, כולל טעויות בהגדרת דרישות ובאגים בתוכנה. ניתן למנוע אותם בעזרת טכניקות התיעוד והבדיקות של הנדסת תוכנה.

מניעת נזקי כח עליון

את ההפרעות מסוג זה ניתן לסווג לפי האפשרות למנוע את האפקט הנזק שלהם:

• כשלים בגין תקלות חומרה ניתן במנוע בשיטות של יתירות, כגון, על ידי מנגנוני גיבוי
• כשלים בגין הפרעות רגעיות ניתן למנוע בטכניקות התאוששות, כגון גלגול לאחור וסינכרון מחדש.

מטרות

תכן התפעול השגרתי צריך להבטיח:

• מניעת טעויות צפויות, כולל טעויות תפעול ותקלות תיאום
• התאוששות מהפרעות רגעיות, כגון הפרעות במקור המתח והפרעות תקשורת.