מהאירוע החריג לאיום

כשאין טיפול אוטומטי באירוע החריג

למפעילים יש תכונות מסויימות, בעיקר, גמישות וישום ידע וניסיון מעולם התוכן בתנאי אי-וודאות, שמצדיקים את ההשקעה בשילובם בתהליך התפעול. בתכן החסינות של מערכות, מפתחי מערכות נוהגים ליישם את התכונות הללו של מכונות ושל מפעיליהן באופן אופטימאלי, ולהטיל על המפעיל את האחריות להתמודדות עם מצבים חריגים, ולפתרון בעיות שבשלב התכנון הן בחזקת בלתי צפויות.

הגדרה של איום

מודל החסינות מגדיר איום כהפרעה שהמכונה אינה יכולה לתקן אוטומטית או בקלות, כלומר, שנדרשת התערבות מפעיל לצורך התיקון.

במקרה שהמכונה זיהתה אירוע חריג, אבל אינה מצליחה לטפל בו כראוי, מתפתח איום, כלומר, נדרשת התערבות של המפעילים.

להלן מספר דוגמאות של אירועים חריגים בהן נדרשת התערבות של המפעיל:
  • מקרים של איום חיצוני שאינו מוגדר בוודאות. לדוגמא, בהקשר הצבאי, כאשר קיים חשש לירי על כוחותינו או על אזרחים
  • מקרים של זיהוי אוטומטי של מצב הפעלה קיצוני, למשל, עיקול חד בכביש
  • מקרים של הפרעת תקשורת שנמשכת לאורך זמן, ומונעת ביצוע המשימה
  • מקרים של תקלת חומרה, כאשר המכונה אינה כוללת חיישן, שיאפשר לזהות את מקור התקלה. למשל, כאשר יש ירידה בתפוקה, כתוצאה מדליפה במערכת היצור, ניתן לזהות את החריגה בתפוקה (למשל, בשיטות של השוואה לסף), אבל לא את מקור הדליפה.

 
  • מקרים של הפסקת מתח לאורך זמן
  • מקרים של הפסקת מתח רגעית, במכונות בהן לא ניתן לשמור על ערכי הפרמטרים (בגלל מגבלות חומרה) הופכים לאיומים, המחייבים את התערבות המפעיל.