טעויות אנוש

טעויות אנוש מתייחסות אל מקרים של אובדן במהלך התפעול: תאונות, נזק לרכוש, ירידה בתפוקה, או עוגמת נפש של המשתמשים בציוד.

בדרך כלל, האובדן נגרם כתוצאה מתפעול במצבים חריגים, כאשר הסיבות לחריגות הן מורכבות, ומאופיינות על ידי קשיים בתיאום בין המכונה לבין המשתמשים והמפעילים. פעילות המפעיל נחשבת לטעות בשני תנאים:

• הפעילות הסתיימה באובדן: חיים, רכוש, מידע, זמן ...

• בפני המפעיל עמדה האפשרות לנקוט בפעילות חליפית, שהיתה עשויה לצמצם משמעותית את האובדן.

באופן מסורתי מקובל לייחס את הטעות לאדם שאיתרע מזלו והיה סמוך לאירוע, ולא הצליח למנוע את האובדן.

הסטטיסטיקה של גורמי תאונות מייחסת 90% מהתאונות בתעשיה ו-75% מהתאונות בתעבורה לגורם האנושי.

המונח "טעות אנוש" הוא רב-משמעי.

• הוא יכול להתייחס אל המשתמש: האדם שאמור להפיק תועלת מהשימוש במכונה. במקרה זה, הכוונה היא לכישלון בהפקת התועלת מהמכונה, או לגרימת נזק כתוצאה משימוש לא ראוי בפונקציה של המכונה.

• המונח יכול גם להתייחס אל המפעיל: האדם שתפקידו הוא להביא לכך שהמכונה תהיה שימושית. במקרה זה, הכוונה היא לתפעול שאינו משרת את השימוש, או שגורם לנזק.

• המונח יכול להתייחס גם אל המפתח, שטועה בהנחותיו לגבי הדרך בה המפעילים יבינו את הפרוצדורות ויפעלו על פיהן, או לגבי אופן השימוש בפונקציות המכונה .

• המונח יכול להתייחס גם אל הלקוח, שהתרשל במיון ובהדרכת המפעילים.