מודל השימוש בהתרעות

הסיכונים בדרגה הראשונה מתייחסים לאיומים, המתוארים לעיל. ניהול הסיכונים הוא על ידי שיתוף המפעיל בידיעה לגביהם, באופן שיבטיח זיהוי האיום ותגובה הולמת.

יחסי הגומלין בין המכונה הכוללת אמצעים לייצור התרעות לבין המפעיל שצריך להשתמש בהן.
זהו מודל כללי של התרעות, שיכול לשמש לאפיון אופני כשל של מערכות התרעה רבות ומגוונות. המודל כולל שני חלקים: בצד ימין, התפעול, כולל יחידות המערכת שמייצרת את ההתרעה, והמפעיל המכייל ומתחזק אותה, ובצד שמאל, המשתמש שצריך לתפוס את משמעות ההתרעה ולהגיב בהתאם. תכן חסין מחייב שבכל מצב בו נדרשת התרעה, היא תופק על פי התרשים באגף ימין, ושהמשתמש יזהה את מצב ההתרעה, יעריך נכונה את דרגת הסיכון, יחליט על דרך התגובה הנכונה, ולבסוף יבצע את החלטתו.

מערכות התרעה פשוטות

מערכת התרעה פשוטה זוהי מערכת שמייצרת התרעה מסוג אחד, עבור איום מסוג מסויים. למשל, מערכת התרעה לנהג הכוללת חיישן יחיד המודד מרחק עצירה זוהי מערכת התרעות פשוטה.

מערכות התרעה רב-תכליתיות

מערכת התרעה רב-תכליתית זוהי מערכת המייצרת התרעות עבור מספר איומים. לדוגמא, מערכת התרעות בנהיגה, המייצרת התרעות למרחק בלימה, להתנגשות חזיתית, לירידה משוליים וכיו"ב.

 

גורמי כשל מהדרגה הראשונה

גורמי הכשל מהדרגה הראשונה מתייחסים אל המצבים הבאים:

  • המכונה מגלה את האיום בשלב מאוחר מדי
  • המכונה אינה מפיקה אות התרעה
  • האות שהמכונה מפיקה אינו מייצר התרעה
  • המשתמש אינו מגיב להתרעה
  • המפעיל אינו יודע כיצד להפעיל את המכונה במצב תחת האיום
  • המפעיל אינו יודע כיצד לסכל את האיום
  • המפעיל אינו יודע כיצד להחזיר את המערכת למצב תפעול נורמלי.