טעויות תפעול רבות נובעות מתקלות בשיתוף הפעולה בין המפעיל לבין המכונה.
בעיות בשיתוף בתפעול
מאפיין של אופני כשל רבים הוא של תקלה בתיאום בין
המפעיל לבין המכונה בעניין המצב. המפעיל אינו מודע למצב המכונה, ואינו
מיידע את המכונה לגבי כוונותיו.
למעשה, מקובל לייחס את מרבית התאונות המדווחות בתעשיה, ברפואה ובתחבורה
לטעות מפעיל. התייחסות זו מבטאת למעשה מצב בו המפעיל אינו מתואם עם המכונה.
יש להתייחס אל המפעיל כאל רכיב
הנדסי שמיוצר על ידי צד שלישי (מבית היוצר – הקב"ה), ומשולב במערכת כיחידת
OEM
שהיא קריטית במערכת.
תכן המערכת צריך להתחשב בפרמטרים ובמאפיינים של רכיב
זה, שהם שונים באופיים מאלו של רכיבים הנדסיים מקובלים בהנדסת מערכות: זמני
תגובה ארוכים, שימוש בבסיס נתונים גדול מאוד, קישורים אסוציאטיביים בין
תרחישים, וכיו"ב.
דוגמאות
התקלות היומיומיות בתפעול השלט רחוק של מערכות טלביזיות ביתיות הן הסלמה של הפרעות
סנכרון, בעקבות המשך תפעול במצב חריג (ניתוח
הכשל).
מטרות השיתוף
השיתוף נדרש לשתי מטרות:
מניעת תקלות תפעול: במצב של חוסר תיאום בין המפעיל למכונה,
המכונה לא תמיד מפרשת נכונה את פקודת המפעיל, והמפעיל עלול לבצע פעולות
שאינן תואמות את מצב המכונה.
תפעול במצב חריג: נדרש שיתוף מידע ושיתוף פעולה הדוק בין המכונה
לבין המפעיל על מנת לזהות את המצב החריג ואת האילוץ המתאים, אותו צריך
להפעיל על מנת להחזיר את המערכת למצב נורמאלי.
מאפייני בעיית השיתוף
בעיית השיתוף קיימת כאשר מוד
התפעול אינו תואם את התרחיש הפעיל.
סוגים של תקלות שיתוף
טעות אקטיבית: - חריגה של המפעיל מתהליך התפעול
כשלים כתוצאה מפעילות של המפעיל שאינה הולמת את
מוד
התפעול
טעות פסיבית - חריגה במוד התפעול ביחס לתרחיש
הפעיל
כשלים כתוצאה מחוסר מודעות של המפעיל לגבי שינוי במוד
התפעול, כאשר שינוי זה אינו הולם את
התרחיש הפעיל