התלבטות המפעיל בתהליך קבלת החלטות צורכת זמן. במצב שיש צורך בתגובה מהירה, כאשר יש מספר תגובות אפשריות להתרעה, יש צורך לעקוף את תהליך קבלת ההחלטות, ולתמוך בתגובה רפלקסיבית.

ההתרעה צריכה לייצג את הפעולה הנדרשת מהמפעיל, והמפעיל צריך להתאמן על מנת להגיב נכון להתרעה הספציפית.

נניח שיצרן של מערכת התרעות בנהיגה בחר בתבנית קולית מסוימת להתרעה לגבי סיכון מסוים, למשל, לגבי מרחק בלימה, ואילו יצרן אחר בחר בתבנית קולית דומה להתרעה לגבי סיכון אחר, למשל, לגבי מכשול בכביש. במקרה כזה יתכן שהנהג יטעה ויבחר בתגובה שאינה תואמת את מצב הסיכון. למשל, כפי שהודגם לעיל, אם הנהג התרגל להגיב להתרעת מרחק בלימה על ידי הרפיה מדוושת הדלק, הוא עלול להגיב באופן זה גם במקרה של מכשול בכביש, למרות שבמצב זה נדרשת תגובה חריפה יותר, דהיינו, לחיצה על דוושת הבלמים. בעיה זו עלולה לקרות במספר מקרים:

• כאשר שתי המערכות מותקנות על אותו כלי הרכב

• כאשר הנהג שרגיל לנהוג ברכב המספק התרעה על מרחק בלימה מחליף לרכב המספק התרעה על מכשול בכביש.

עקרון הקביעות של מאפייני ההתרעה

עקרון הקביעות של מאפייני התרעה נובע מעקרון המובחנות ומעקרון התגובה הרפלקסיבית. על פי עקרון זה, במצבי תקלה אין להחליף את אופנות ההתרעה. למשל, אם ההתרעה שמחייבת תגובה מסויימת היא קולית, במצב של תקלה במערכת השמע, אין להחליף אותה בהתרעה ויזואלית. לעומת זאת, ניתן להשתמש באמצעי ויזואלי לאינדיקציה לגבי תקלה במערכת השמע.

מוד תרגול

מוד התרגול נדרש על מנת:

• לאפשר למפעיל להתנסות במצבי חירום בזמן רגיעה

• לפתח רפלקסים שיאפשרו תגובה ההולמת את האיום.

אחת הבעיות השכיחות במערכות תרגול היא שהמפעילים עסוקים מדי בפעילות היומיומית, ואינם מוצאים את הזמן הדרוש לאימון. בדרך כלל, ההנהלה אינה מודעת לרשלנות הארגונית, וצריך לסייע להנהלה להבחין בה. דרך אפשרית לכך היא על ידי הפקה של דו"חות עתיים, הכוללים בין השאר מידע לגבי מידת היישום של מוד התרגול, ואת המשמעויות של ישום חלקי.