הגישה השכיחה בתכן מערכות זוהי הגישה הדיסציפלינארית, על פיה יש להתחיל את התכנון בהקצאת תפקידים וחלוקתם בין המפעיל לבין המכונה. בהמשך, מהנדסי מערכת מתכננים את המכונה, ומהנדסי גורמי אנוש מתכננים את ממשק ההפעלה. מבחינת מהנדס המערכת, המכונה היא ריאקטיבית, כלומר, מתוכננת להגיב לכל פקודה של המפעיל. מבחינת מהנדס גורמי האנוש, האדם הוא מונחה תפקיד, וממשק ההפעלה אמור לאפשר לו למלא את תפקידו.

אבטחת תיאום אדם-מכונה

נדרש שיתוף מידע ושיתוף פעולה הדוק בין המכונה לבין המפעיל על מנת לזהות את המצב החריג ואת האילוץ המתאים, אותו צריך להפעיל על מנת להחזיר את המערכת למצב נורמאלי.

אחת הדרכים להבטיח את התיאום בין המכונה לבין המפעיל היא על ידי הגבלת המפעיל לפעול על פי תרחישים בלבד. זאת, בהתאם לגירסת גורמי אנוש של חוק מרפי, על פיה סביר שהמפעיל יטעה במוקדם או במאוחר, אם המערכת תאפשר לו זאת. הבעיה בגישה זו היא שהיא עומדת בסתירה עם הדרישה לאפשר למפעיל שליטה מלאה במכונה במצבי חירום. דרך אפשרית ליהנות משני העולמות היא על ידי:

אינטראקציה מונחית תרחישים

דרך אפשרית למנוע הפעלה של פונקציה בטעות היא להבטיח שכל פקד יכול להפעיל פונקציה אחת בלבד, וגם זאת במגבלות התרחיש. למשל, טעויות של כיבוי בטעות של הממיר הדיגיטאלי בעזרת השלט רחוק במקום הדלקה של הטלביזיה ניתן למנוע על ידי הקצאה של מקש הפעלה יעודי ושל מקש כיבוי יעודי לטלביזיה בלבד, שפעולתו תלויה במצב הטלביזיה, ולא במוד של השלט.

יצירת תמונת מצב משותפת

אינטראקציה מונחית תרחישים מאפשרת חריגה מבוקרת של המפעיל גם כאשר הפעילות היא על פי תרחישים. זאת, על ידי תכן לשת"פ בין המפעיל לבין המכונה, שתכליתו להביא לתמונת מצב משותפת, ולהגדרה משותפת של מטרות האינטראקציה. את תמונת המצב ניתן להגדיר במונחים של תרחישים, והשיתוף מושג על ידי תכנון מדוקדק של ההתקשרות בין המפעיל לבין המכונה, כיצד המפעיל יודע על שינויים במצב המכונה, כיצד המפעיל מודיע למכונה על שינוי התרחיש ביוזמתו, וכיצד המכונה מזכירה לו על השינוי עליו הוא הכריז.

מניעת הפעלה בטעות

ניתן למנוע מצבים של הפעלה בטעות על ידי:

מניעת טעויות מצב

ניתן למנוע טעויות מצב על ידי:

מניעת שינויים זמניים בפרמטרים של ההפעלה