אירוע כשל מספר 18: האסון הגרעיני בפוקושימה

תיאור המערכת ואופן השימוש הנורמלי בה

תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה מורכבת משישה כורים גרעינים המפיקים חשמל בעזרת טורבינת קיטור. בעת רעידת האדמה, כור מספר 4 היה ללא דלק גרעיני, בעוד כורים 5 ו-6 לא פעלו כיוון שהתבצעו בהם עבודות תחזוקה.

חתך כור מים רותחים, דוגמת הכורים שנפגעו באסון הגרעיני בפוקושימה: RPV - תא הלחץ של ליבת הכור; DW - באר יבשה דמוית נורת להט הפוכה; WW - באר רטובה; SCSW - קירות בטון משניים; SFP - בריכת מוטות דלק משומשים.

תאריך: 11 במרץ 2011

תיאור אירוע הכשל

סדרת אירועים תאונתיים כתוצאה מרעידת האדמה בסנדאי, והצונאמי שבה בעקבותיה.

פעולת הכורים הנותרים הופסקה אוטומטית עם התרחש רעידת האדמה, וגנרטורים לשעת חירום נכנסו לפעולה כדי להפעיל את מערכות הקירור והבקרה. הצונאמי קטע את החיבור שבין הכורים לרשת החשמל והציף את חדרי הגנרטורים לשעת חירום. בעת שירד מפלס המים בבריכה שבה היו מוטות הדלק הגרעיני, החלו המוטות להתחמם. עם הפסקת פעולת הגנרטורים הופסקה פעולת המשאבות החשמליות המזרימות מי קירור לכור, והכורים התחממו.

בשעות ובימים שחלפו מעת התאונה, הותכו לחלוטין כורים 1, 2, ו-3 כתוצאה מן החום האדיר שנוצר בהם. בעת שעובדי התחנה ניסו לקרר את הכורים ולהפסיק את פעולתם, אירעו מספר התפוצצויות מימן בתחנה. זרם החשמל לחלק מן הכורים חובר באופן הדרגתי, דבר שאיפשר את הפעלת משאבות הקירור האוטומטיות.

ניתוח הכשל

לדברי יושב ראש סוכנות הבטיחות הגרעינית היפנית לוועדת חקירה של הפרלמנט היפני כללי הבטיחות היו לקויים ואכיפתם הייתה רופפת.

רעידת האדמה גרמה גם לפריצות בצנרת. כ-10 דקות לאחר רעידת האדמה, הפסיקו מפעילי הכור את פעולת שני מעבי הבידוד של יחידה 1, ובמקומם בחרו להפעיל את מערכות הזרקת נוזל קירור בלחץ גבוה בשעה 15:07. מערכת קירור זו הפסיקה לפעול בשעה 15:37 לאחר שנותקה אליה אספקת הזרם בגל הצונאמי. הצונאמי קטע את החיבור שבין הכורים לרשת החשמל והציף את חדרי הגנרטורים לשעת חירום.

בשעה 15:42 הכריזה חברת החשמל של טוקיו על "מצב חירום גרעיני" ליחידות 1 ו-2 כיוון שלא ניתן היה לוודא כי מי קירור מוזרקים לליבת הכור באמצעות מערכות החירום. התראה זו בוטלה באופן זמני לאחר שהתקבלו נתונים על רמת המים ליחידה 1, אולם היא חודשה בשעה 17:07.

נזקי רעידת האדמה וההצפות באזור הכורים, מנעו הגעת צוותי עזרה חיצוניים.

הנזק

כמה מעובדי תחנת הכוח נהרגו ונפצעו קשה במהלך האירוע. לא נגרמו מקרי מוות מיידי כתוצאה מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית, אולם לפחות שישה עובדים נחשפו לקרינה שהיא מעבר לכמות החשיפה המותרת למהלך חיים שלם, ויותר מ-300 עובדים ספגו כמויות קרינה משמעותיות. פעולת טיהור האזורים המזוהמים סביב הכורים תיקח עוד עשרות שנים.

על פי הערכות ממשלת יפן, כמות החומר הרדיואקטיבי אשר שוחרר לאטמוספירה במהלך האסון הגרעיני בפוקושימה, היה כעשירית מן הכמות ששוחררה בעת אסון צ'רנוביל. כמויות משמעותיות של חומר רדיואקטיבי מתחנת הכוח אף חדרו לקרקע ולמי האוקיינוס השקט. במדידות שנערכו מטעם ממשלת יפן נמצאו רמות גבוהות ומסוכנות של החומר הרדיואקטיבי צסיום-137 במרחק של 30-50 ק"מ מתחנת הכוח. ממצאים אלה הובילו לאיסור על מכירת מוצרים חקלאיים מאזור זה ואיסור על שימוש במי ברז באזור זה לצורך הכנת מזון תינוקות.

תהליך הפקת הלקחים

לא ידוע על תהליך הפקת לקחים

מידע נוסף

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94

אירועי הכשל

	תרחיש\ פעילות	אילוץ התפעול	גורם הכשל	תגובה בפועל	תגובה ע"פ תכן לחסינות	ההנחיה במדריך
1	תפעול נורמלי	יישום אמצעי בטיחות לצמצום נזקים	רעידת אדמה	SCRAM		אין
2			צונמי	צינון מי הצונמי, השבתת משאבות מי צינון,	יישום מתודולוגיה לניהול סיכונים ברמה לאומית	אופטימיזציה - הערכת עלות הפתרונות

התוצאה