אפיון מצבי כשל בתהליך הערכת האיום

בעיית הערכת האיום

במערכת עתירת התרעות, יתכן מצב בו המשתמש אינו מסוגל לבחון את כל ההתרעות, ויאלץ להתעלם מחלקן. כמו כן, אם קול ההתרעה לגבי מצב סיכון אקוטי דומה לקולות שמשמשים במצבים אחרים (למשל, בתפעול ציוד עזר), קיים חשש לכך שהמפעיל ייטעה ולא יבחין במצב הסיכון.

הנחיה לתכן להערכה טובה של האיום

מצב כשל: טעות בקבלת החלטות

במקרה של התרעה, המפעיל נדרש לבחון את המצב, לאתר את גורם ההתרעה, ולהחזיר את המערכת לפעילות נורמלית. במערכות רבות, המפעיל מכיר גורם תקלה אחד שהוא שכיח, והוא לומד להגיב במהירות, ולהחזיר את המערכת למצב פעילות נורמאלית בעוד מועד. אבל בנוסף, המפעיל מודע לכך שגורם התקלה עלול להיות שונה מהגורם אליו הוא מורגל. כדי לוודא שגורם התקלה הוא השכיח, המפעיל נדרש לבחון היטב את המצב, ואולי לבצע פעולות עזר מסויימות. המפעיל נמצא בדילמה של ניהול סיכונים: הוא יכול להגיב במהירות על פי הגורם השכיח, ואז להיווכח שגורם התקלה אינו זה אליו הוא הורגל. אפשרות אחרת היא שהמפעיל יבדוק את המצב ביסודיות, ואז הוא עלול לאחר בתגובה.

 

מצב כשל: טעות בבחירת תגובה להתרעה במצב של לחץ זמן

אם המפעיל מוצף בהתרעות שאינן משמעותיות לתפקיד שלו, יש לצפות לכך שהוא לא יזהה את מצב הסיכון לכשתגיע התרעה לגבי סיכון קריטי.

דוגמא

מערכת שמלמדת את הנהג לשמור על מרחק בלימה סביר של 0.5 שניות. מידי פעם, כשהנהג יורד מתחת לערך סף זה, המערכת מייצרת התרעה. הנהג מתרגל אל ההתרעות, והוא חש שהן מגינות עליו. הבעיה היא שסף העירנות של הנהג יורד. אם ההתרעה על מכשול דומה להתרעה על מרחק עצירה קטן מדי, הנהג עלול להגיב לאט מדי להתרעה.

מצב כשל: תגובה אינרטית

אם המפעיל התרגל להגיב באופן מסויים להתרעה על סיכון מסויים, ואם ההתרעה על סיכון חדש דומה להתרעה אליה הוא מורגל להגיב, יש לצפות לכך שהוא יגיב להתרעה על הסיכון החדש על פי ההרגל, במקום ע"פ הסיכון.