באופן אידיאלי, הדרך ליישום המדריך היא על ידי פיתוח יחידות חסינות תקניות, כמודגם בתרשים הבא:

בתרשים זה, המכונה כוללת את היחידה הפונקציונאלית (משמאל), וכן יחידת חסינות (מימין). בשאיפה, יחידת החסינות היא תקנית. פירוש הדבר שהיא מורכבת ממספר יחידות מוכנות מראש, המיועדות למנוע אופני כשל מוכרים. בשאיפה, ההתאמה ליחידה הפונקציונאלית היא על ידי התאמה של פרמטרים, כגון, פרקי זמן מירבי לאיתור תקלות ולהתאוששות מהן. ארכיטקטורה כזו תאפשר להזיז את עקומת ניהול הסיכונים תחת אילוצים שהוצגה לעיל, כך שניתן לצמצם את הוצאות הפיתוח מבלי לפגוע בחסינות.